ריקי אוזנה
אמי מספרת:
שמי, ריקי (זגר) אוזנה, במהלך חיי לא שיניתי את שמי ולא היו לי כינויים.
מקורו של שם משפחתי "זגר", הינו על שם עיירה ב-בסרביה, בה גדל סבי, השם ניתן כשם משפחה לכל בני העיירה.
השם ריקי, ניתן לי על ידי הורי לזכרה של סבתי, אמו של אבי, ששמה היה רבקה. אמי רצתה בשם קצת יותר מודרני מהשם רבקה ובכך הוריי החליטו על השם ריקי.
מקור השם רבקה הינו בתנ"ך, רבקה היא אחת מארבעת האימהות בתורה.
שמם של הורי: סלי וברוך ז"ל, ואני בת יחידה.
כיום אני נשואה לאבי, אבא של אדיר ועובדת בחינוך של הגיל הרך.
נולדתי בשנת 1972, בבית החולים בלינסון וגדלתי בתל – אביב. העיר תל אביב בהחלט התפתחה מאוד במהלך שנים אלו מכל הבחינות והפכה למוקד בילויים, מרכז תיירותי ועסקי עבור כל המדינה.
בביתי נהגו לדבר בעברית, כיום אני דוברת עברית ואנגלית. בילדותי התגוררתי עם הוריי בכיכר מילאנו, ביהודה המכבי. כמו היום, גם בילדותי זאת הייתה כיכר שוקקת חיים עם בתי קפה ומסעדות אליהם השקפנו ממרפסת הבית.
הדירה בה גרתי עם הוריי, הייתה דירה קטנה של שניים וחצי חדרים, אמי דאגה לטפח את בתנו ברהיטים יפים, עציצים ונהגה לצבוע אותה בעצמה מדי שנה.
היות ואני ילדה יחידה, היו באות אלי הרבה חברות באופן קבוע, זכור לי שכאשר חברתי, טלי הייתה באה לבקר, היינו יורדות לטייל ולקטוף פרחים כדי לחזור עם זר לאמי.
אמי בשלנית מעולה, לכל אורך השנים הייתה ועדיין מבשלת מגוון רחב של מאכלים המשתייכים לכל העדות.
בבית הוריי היינו חוגגים את כל החגים היהודים, החג האהוב עלי ביותר היה חג פורים, אמי הייתה משקיעה רבות בתחפושת שלי ולוקחת אותי כל שנה להצטלם אצל "פראדג'".
למדתי בבית הספר היסודי "יהודה מכבי" עד גיל שמונה, לאחר מכן משפחתי ירדה לדרום אפריקה.
בילדותי המקצוע האהוב עלי היה מתמטיקה, מאוחר יותר בתיכון למדתי במגמת "מנהל עסקים".
זכור לי שכילדה בגיל שש, הייתי יורדת לבד כל יום אחר הצהריים להיפגש עם חברות בגינה ולשחק, כיום תל אביב הרבה יותר מסוכנת ואין את האפשרות לתת את אותו החופש והעצמאות לילדים כה קטנים.
כילדה קטנה אהבתי מאוד להפתיע את הוריי, באחד הימים כשהייתי לבד בבית רציתי להפתיע את אמי ולנקות עבורה את המקרר, לקחתי דליים מלאים במים ושפחתי עליו, זמן קצר אחרי זה, אמי חזרה והייתה בהלם למראה השיטפון בבית.
כילדה, כנערה וכאישה בוגרת תמיד היה לי קשר אדוק, חם, אוהב ופתוח עם הוריי, הם תמיד אפשרו לי לדבר איתם בכל נושא, נתנו לי תחושת ביטחון והאמינו בי.
כיום קיימים דברים כה רבים אשר לא היו קיימים בילדותי. לדוגמא, ערוצי הטלוויזיה המגוונים אשר קיימים עבור ילדים, בילדותי הייתי מחקה בקוצר סבלנות לתוכנית דודלי ורגע ולתוכנית קשקשתה שישודרו.
בילדותי הכרתי את חברתי סיגל בדרום אפריקה, שנה לאחר שעזבתי את הארץ עם משפחתי, אני וסיגל למדנו באותו בית הספר, גרנו צמוד אחת לשנייה והיינו מבלות יחד את כל שעות הפנאי שלנו.
אני וסיגל, היינו הולכות יחד לחוגים, להשתזף בבריכה ולהסתובב בקניון.
כנערה הייתי הולכת לתנועת הנוער "בני עקיבא" (בדרום אפריקה), שם הייתי נפגשת עם יהודים בני גילי מבתי ספר שונים, היינו שרים יחד שירים בעברית, משחקים משחקי חברה ומספרים בדיחות.
מדי שנה, בחופש הגדול היינו יוצאים למחנה למשך שלושה שבועות, ישנים באוהלים ועושים כיף חיים.
כילדה מאוד אהבתי ספורט, השתתפתי בחוגים רבים, כשהאהוב עלי מכל היה חוג שחייה תחרותית.
חווית הבגרות אשר הכי זכורה לי, היא, השנה בה אני וחברתי סיגל הגענו ארצה מדרום אפריקה לשנת לימודים בפנימיית "מוסינזון" שבהוד השרון, זאת הייתה הפעם הראשונה שהייתי רחוקה מהוריי לזמן כל כך ארוך.
התקופה בפנימייה לימדה אותי להיות עצמאית ואחראית ובנוסף הייתה מלאה בחוויות של טיולים ברחבי הארץ.
כנערה אהבתי להאזין למוזיקת פופ של שנות ה-80, שלמה ארצי ושלום חנוך.
בסוף שנת 1980 ירדתי עם הוריי לדרום אפריקה ובשנת 1999 עליתי חזרה לארץ.
החלטתי לעלות לארץ בעקבות המצב הביטחוני הקשה שהיה אז בדרום אפריקה ובנוסף הכרתי את אבי, אבא של אדיר והחלטנו להתחתן.
הקושי היחיד שחוויתי עם עלייתי ארצה, היה ההסתגלות למנטליות ולקצב החיים המהיר שחיים בארץ.
מכיוון שאני ילידת הארץ, למרות שגדלתי והתבגרתי בדרום אפריקה, האווירה בביתי תמיד הייתה מאוד ישראלית, נהגתי לבקר בארץ לעיתים קרובות ולכן הארץ לא הייתה כלל זרה לי ובכך לא זכורה לי חוויה משמעותית מן העלייה ומהימים הראשונים שלי פה.
אחד האירועים אשר השפיע עליי ביותר במהלך חיי, היה המעבר בין שלטון האפרטהייד לשלטון דמוקרטי שבראשו נלסון מנדלה, בדרום אפריקה.
תמיד הערצתי את נלסון מנדלה ושמחתי על השינוי, יחד עם זאת היו לי חששות מלוות בפחד מהשינוי הגדול שהתרחש. לבסוף ובעקבות הפשע המתגבר, שחל בדרום אפריקה לאחר מספר שנים של מעבר השלטון חזרתי לישראל.
כילדה תמיד חלמתי להיות רופא, הדבר לא יצא לפועל.
כבחורה בוגרת לא השתייכתי לתנועת נוער.
בשנת 1999 הגעתי לארץ מדרום אפריקה לחופשה,
באותה התקופה אבא אבי, היה בעל מקומון בראשון לציון.
חברת ילדות שלי הייתה סוכנת מכירות בעיתון, הלכתי לבקר אותה בעבודה, היא הכירה ביני לבין אבא ומאותו הרגע עד עצם היום הזה לא נפרדנו.
לאחר שמונה חודשים של הכרות התחתנו בידיעה שישר אחרי החתונה אנחנו רוצים "אותך", לאחר כשנה וחצי ילדתי אותך באושר גדול. לפני שבאתה לעולם, אני ואבא עבדנו שעות ארוכות במהלך היום, בסופי שבוע נהגנו לצאת לבלות להזמין חברים וללכת לחוף הים.
הטיפ שלנו לחיים: "כמו שתסדר את המיטה שלך, כך תישן עליה", אז בני היקר תדאג לסדר את מיטתך טוב בכדי שתישן טוב. תהייה אדם טוב לסביבה ולעצמך, תילמד ותמיד תשאף קדימה.
אחד הדברים הכי מגניבים שעשיתי בחיי, היה טיול עם חברה לאירופה למספר חודשים.
כשהייתי בגילך התחלתי להתאפר קצת ולצאת למסיבות פרטיות כל יום שישי בערב.
